סיכום של:
Price, M. N., & Green, A. E. (2023). Association of gender identity acceptance with fewer suicide attempts among transgender and nonbinary youth. Transgender health, 8(1), 56-63.
מתודולוגיה:
סקר חתך באינטרנט שבוצע בין פברואר לספטמבר 2018 בארצות הברית. הסקר הופץ באמצעות פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם, שהתמקד במשתמשים שקיימו אינטראקציה עם תוכן להטב"קי.
בסך הכל נאספו 34,808 תשובות מאת משיבים בגילאי 13-24.
לאור העובדה שהמחקר התמקד בצעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים, תשובותיהם של המשיבים הסיסג'נדרים לא נכללו. לכן המדגם הסופי כלל 8,218 משיבים שהזדהו כטרנסג'נדרים או כא-בינארים.
המשיבים נשאלו אם סיפרו על זהותם המגדרית לכל אחד מבין הבאים: הורה (או הורים), בן משפחה (או בני משפחה) מלבד ההורים והאחים, אנשי סגל בבית הספר, או רופאים. ביחס לכל אדם שסיפרו לו, המשיבים נתבקשו לדרג את שיעור הקבלה באמצעות סולם של חמש נקודות, מ"מקבל מאוד" ועד "לא מקבל כלל". בנוסף, הם התבקשו לדרג את חבריהם הסטרייטים, הלהטב"קים, ואת בני כיתתם, שיודעים על זהותם המגדרית, באמצעות אותו סולם.
מדגם:
4,611 (56%) מבין המשיבים הזדהו כא-בינארים.
3,610 (44%) מבין המשיבים הזדהו כטרנסג׳נדרים בינאריים.
4,533 (55.1%) מבין המשיבים היו בגילאי 13-17.
3,688 (44.9%) מבין המשיבים היו בגילאי 18-24.
5,908 (71.9%) מבין המשיבים היו לבנים. השאר התחלקו בין קטגוריות אתניות שונות, כאשר הקבוצה השניה הגדולה ביותר הייתה מוצא היספאני/לטיני.
6,738 (82.1%) הוגדרו כנקבות בלידה.
1,472 (17.9%) הוגדרו כזכרים בלידה.
ממצאים עיקריים:
62% מהמשיבים סיפרו על זהותם המגדרית לאדם בוגר אחד לפחות.
מתוכם, 68% דיווחו כי אדם בוגר אחד לפחות מקבל מאוד את זהותם המגדרית.
87% מהמשיבים סיפרו לפחות לאדם אחד בן גילם, ומתוכם 94% דיווחו כי לפחות אדם אחד בן גילם מקבל אותם מאוד.
29% מהמשיבים דיווחו על ניסיון אובדני אחד לפחות במהלך השנה האחרונה.
בקרב משיבים שחשו קבלה רבה, שיעור הניסיונות האובדניים הממוצע בשנה האחרונה היה נמוך בחצי בהשוואה למי שחשו חוסר קבלה מוחלט.
באופן כללי, משיבים שדיווחו על קבלה של זהותם המגדרית דיווחו על שיעור נמוך יותר של ניסיונות אובדניים בהשוואה למשיבים שדיווחו על אי-קבלה.
נמצא קשר חזק בין ירידה בשיעור הניסיונות האובדניים לבין קבלה משפחתית, בהשוואה למשיבים שלא חוו קבלה מסוג זה.
בהתאם לכך, נמצא קשר חזק בין חוסר קבלה לבין עלייה בשיעור הניסיונות האובדניים.
תמיכה של מבוגר אחד לפחות הורידה את שיעור הניסיונות האובדניים ב-33%. תמיכה של אדם אחד לפחות באותו הגיל השפיעה באופן דומה (ירידה של 34%).
בשני המקרים, ההשפעה הייתה חזקה יותר ביחס למשיבים בינאריים בהשוואה למשיבים א-בינאריים, וחזקה יותר ביחס למי שהוגדרו כזכרים בלידה לעומת מי שהוגדרו בנקבות בלידה.
לא נמצא קשר משמעותי בין גיל המשיבים לבין שיעור הקבלה בקרב אנשים בוגרים או בני אותו גיל.
גם לאחר התאמה של כל המאפיינים הדמוגרפיים, נמצא קשר חזק בין תמיכה של אדם בוגר אחד לפחות ושל אדם אחד לפחות באותו גיל, לבין שיעור נמוך יותר של ניסיונות אובדניים.
דיון ומסקנות:
בעוד שמחקרים רבים התמקדו בחשיבות הקבלה ההורית, המחקר הנוכחי מצביע בנוסף על חשיבות הקבלה גם מצד בוגרים אחרים. הממצאים מעידים כי יש לעודד הכשרות בנושא זהויות מגדר וקבלתן גם בקרב צוותים בבתי ספר ובקרב אנשי מקצוע רפואיים.
בנוסף, המחקר מצביע על חשיבות הקבלה מצד בני גילם של צעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים. המשיבים שיתפו את זהותם המגדרית עם בני גילם בשיעורים גבוהים יותר מאשר עם אנשים בוגרים, וקבלה מצידם הייתה מקושרת לירידה משמעותית (34%) בשיעור הניסיונות האובדניים.
הקבלה הזו חשובה במיוחד עבור טרנסג'נדרים בינאריים – בקבוצה זו נמצא קשר בין קבלה מצד אדם אחד לפחות בן אותו גיל לבין ירידה משמעותית (54%) בשיעור הניסיונות האובדניים.
ממצאים אלה מעידים על החשיבות של קבלת הזהות המגדרית באופן ספציפי, כגורם שמגן מפני סיכון לאובדנות.
בנוסף, הם מעידים על הצורך במרחבים בטוחים עבור צעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים, שבהם באפשרותם לקבל תמיכה מבני גילם.
הממצאים מעידים על הצורך ללמד ולעודד תמיכה גם בקרב בוגרים וגם בקרב צעירים, על מנת לשפר את תוצאות בריאות הנפש של בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינארים.
באופן ספציפי, מומלץ להקצות לכך משאבים בבתי הספר ובמקומות עבודה, כך שיפנו הן לצעירים בני אותו גיל והן לצוותים חינוכיים ועובדים שונים.
מגבלות:
המחקר הוא מחקר חתך, ולכן לא ניתן לראות בו שינוי לאורך זמן, למשל במקרה של ניסיון אובדני שמביא לשיפור ברמת התמיכה.
המחקר כלל שאלות שהתייחסו רק לקטגוריות מסוימות של בוגרים, ולכן לא ניתן היה למדוד את השפעת התמיכה מצד שכנים, חונכים, מאמנים, אנשי צוות מטעם ארגונים וכן הלאה.
רוצה לשתף?